ביטי דויטש: “זו תוצאה שלא חלמתי להשיג באליפות ישראל במרתון. זה לא מובן מאליו עבורי”

Reposted from www.shvoong.co.il

השנה החולפת תירשם אצל ביטי (ברכה) דויטש, 29, כשנת הפריצה לעולם הריצה. מרצה מוכשרת, אך אנונימית שהכתה גלים כאשר רצה את חצי מרתון תל אביב 2017 כשהיא בחודש השביעי להריונה, לשם הכי חם של עולם הריצה. כבר במרתון השלישי שלה, אותו עשתה בירושלים, הצליחה דויטש להתברג למקום הראשון מבין הישראליות בתוצאה של 3:09 שע’. היא הגדילה לעשות וביום שישי האחרון הצליחה לנצח באליפות ישראל במרתון בטבריה בתוצאה 2:42:18 שע’ כשהיא מנפצת שיאי אישי נוסף שלה בזמן כל כך קצר, “אני ממש שמחה על ההישג”, היא אומרת בראיון מיוחד שערכנו עמה אחרי המרתון, “הכל יצא מעל מה שחשבתי לעשות, זה היה מדהים עבורי, שמחה אמיתית”. בניגוד לפודיומיסטיות אחרות בעולם המרתון, לביטי ממתינים בבית חמישה ילדים קטנים שהטיפול בהם לא פחות קשה מריצת מרתון.

עוד כתבות עם ביטי דויטש
דויטש: “לרוץ מרתון בהיריון זה לא תמיד פשוט”
המנצחת החרדית: “ידעתי שאני אגיע לאחד מהמקומות הראשונים”
עם כל הצניעות: המעצבת שיצרה קו בגדי ריצה לקהל הדתי -חרדי

רק לפני חודש השיגה ביטי את תואר אלופת ישראל בחצי מרתון כאשר הגיעה ראשונה מבין הנשים בחצי מרתון בעמק המעיינות  בזמן של 1:19:52 שע’ וכעת משיגה הישג מרשים נוסף וקוטפת את תואר אלופת ישראל במרתון. התוצאה שהשיגה דויטש היא החמישית באיכותה בכל הזמנים כאשר מקדימות אותה נילי אברמסקי, זהבה שמואלי, לונה צ’מטאי סלפטר וילנה דולינין, אותה הצליחה לעקוף במהלך התחרות כאשר דולינין מגיעה במקום השני. חשוב לציין כי זוהי הפעם הרביעית בה מתחרה ביטי במרחק המרתון המלא כאשר היא מצליחה לשפר את תוצאותיה באופן דרמטי ומעורר השראה.

“זו תוצאה שלא חלמתי להשיג. זה לא מובן מאליו. לפני התחרות חשבתי שאני יכולה לנצח, היה לי סיכוי טוב לניצחון”, היא אומרת, “ראיתי את ילנה דולינין בנקודת חצי המרתון כשהיא בדרך חזרה, לרגע הייתי מאוכזבת ואמרתי לעצמי שאני עומדת להיות שנייה. לפני המרוץ אמרתי לעצמי שאני מקבלת בשמחה את כל מה שיקרה והכל יהיה טוב. חשבתי על כל המשפחה שלי שהגיעה ולא אשיג את תואר ‘אלופת ישראל’. אחרי שעברתי את נקודת חצי המרתון, הרגשתי ממש טוב, החלטתי להתקדם מהר יותר, מינטאמר ביקאיה (שהגיעה שלישית, ד.מ) היתה כבר מאחורי וילנה דולינין לפניי, החלטתי לפחות לעשות את התוצאה הכי טובה שאני יכולה. המשכתי לרוץ ואמרתי לעצמי ‘הקדוש ברוך הוא איתי בכל צעד אז הכל אפשרי’ וכך הרגשתי שהכל אפשרי, לא ויתרתי על התחרות עד הסוף. המשכתי עם המחשבות האלו ואמרתי לעצמי בראש מאות פעמים ‘השם איתי בכל צעד והכל אפשרי’. לקראת הסוף היתה ירידה, ראיתי את הגב של ילנה ולא חשבתי שאגיע אליה. המשכתי איתה כמה דקות ואז היא פנתה אלי ואמרה ‘אני גמורה, התחרות שלך’. הייתי ממשיכה איתה כי לא ידעתי איך היא תרוץ ואולי בק”מ האחרון לנסות להקדים אותה, רציתי לנצח”.

דויטש מספרת כי מרתון טבריה לא היה קל בגלל מיעוט המשתתפים, היא הגיעה במקום 14 כללי כאשר בדרך היא עושה נגטיב ספליט הכולל בתוכו שיא אישי (את החצי השני סיימה ב-1:18 שע’, שיפור של 6 דקות מהחצי מרתון הראשון). “בסיום חשבתי על המשפחה שלי ועל כך שהם ממתינים לי 400 מטר מהסיום”. בחודשים האחרונים היא הצטרפה לקבוצת ריצה ירושלמית, “הרוח השנייה” בהדרכתם של אתי ויורם איינר, “זו קבוצה נחמדה ותומכת, אתי ויורם איינר המאמנים עשו הכל כדי שאצליח”.

איך את מסבירה את הקפיצה האדירה שלך בשנה האחרונה?
“אני לא כל כך יכולה להסביר. זו מתנה מהקב”ה, עבדתי הרבה, התאמנתי כמו שהייתי צריכה, עשיתי הרבה ריצות ארוכות”.

איך המשפחה הגיבה?
“היתה להם חוויה אדירה. ההורים שלי ושני אחי הגיעו גם, רק אחותי שבזכותה התחיל כל המסע שלי לא הגיעה, היא היתה עצובה שלא יכלה להגיע. זו היתה חוויה משפחתית”.

איך את מסכמת את שנת 2018 שהיתה עבורך שנה מהאגדות.
“אין מילים. כל יום אני מכירה בכך שהכוח הוא לא שלי, הוא של הקב”ה, יש לו כוח אין סופי אז בכולנו יש את הכוח להגיע לאין סופי, בלי הגבלות, רק לשאוף למה שאנחנו רוצים להשיג”.

יש לך תכניות להמשך?
“אני עדיין צריכה להשיג תוצאה של 2:37 כקריטריון אולימפי. מרתון טבריה הוא בסטנדרטים בין לאומיים והתוצאה הזו לא מפחידה אותי באמת, לפי התוצאה שהשגתי בשישי, יש לי את הכוח”.

את חושבת שתוכלי להשיג את הקריטריון האולימפי?
“כן, בעזרת השם. גם המאמנים שלי מאמינים. לא עשיתי את המקסימום באימונים באמת, עכשיו אני במקום אחר. אני רוצה לעבוד על המהירות במרחקים קצרים ואני מתייעצת עם המאמנים שלי. אחרי בית שאן כבר דיברתי על השגת הקריטריון, זה באמת חלום, אבל זה לא החלון המרכזי, החלום המרכזי בחיים הוא להיות אמא ולעשות את כל מה שאני יכולה לעשות. יש לי כישרון בריצה ואני אוהבת את זה ואני חושבת שאפשר להראות לעולם שאפשר להתקדם עם השאיפות שיש לנו בחיים”.

בראיון שערכנו עמה לפני מספר חודשים, היא סיפרה לנו כי תמיד אהבה לרוץ ולעסוק בספורט אולם שש שנים מחייה הבוגרים היתה עסוקה בהקמת תא משפחתי והיא לא פנויה לאימונים. יום אחד היא הרגישה שנמאס לה “לא להיות בכושר” ולצפות בבעלה רוכב ומתאמן והכריזה כי היא עומדת לעשות מרתון. ההכרזה שלה התקבלה בזרועות פתוחות, למרות שהבינה כי לרוב אנשים רצים מרחקים קצרים יותר לפני שהם רצים מרתון. ברגע שהציבה לעצמה מטרה חדשה החלה להתאמן אליה במלא המרץ עם תכנית אימונים ששל המאמן האל היגדון אותה הורידה מאתר האינטרנט שלו.

את המרתון הראשון שלה, אותו רצה לפני שנתיים בתל אביב, סיימה עם תוצאה מרשימה ביותר, 3:27:26 שעות, מקום 4 בקטגוריית גיל ומקום 6 מבין כל הנשים. כבר אז היה ברור כי לה כי יש לה פוטנציאל להיות רצה מהירה.

ביטי היא אישה חרדית וגם כשהיא עוסקת בפעילות גופנית היא תמיד שומרת על ביגוד צנוע ומיוחד. את השנה שלה היא חתמה עם זכייה במקום הראשון בחצי מרתון עמק המעיינות כשהיא מסיימת במקום ה-22 כללי ובשישי האחרון החלה את השנה האזרחית תוצאה אשר מקנה לה כרטיס כניסה הישר להיכל התהילה של רצות המרתון המהירות של ישראל. אנחנו נמשיך לעקוב אחריה  ואחר הישגיה כאן בשוונג.

Malcare WordPress Security